הצג את מסלול חיי סבא חיים גרינבאום במפה גדולה יותר

סרטון חיי חיים גרינבאום

תולדות חיי חיים גרינבאום

סבי: היינץ (חיים) אלפרד גרינבאום
גרינבאום בגרמנית פירושו עץ ירוק ,לא ידוע מהו מקור השם גרינבאום ולמה קראו לו ככה. סבי קרוי היינץ אלפרד על שם סבא רבא שלו מצד אימו. פירוש השם היינץ הוא צבי.
סבי חיים נולד בעיר קסל שבגרמניה בתאריך 19.12.1926. כשסבי היה ילד הוא נהג לשחק עם חבריו במשחקים כגון:שחמט,דמקה,משחק הדומה למונופול וכל מיני חפצים להרכבה העשויים ממתכת או מעץ.
סבא חיים הוא הבן השני להוריו מקס ומרגרטה או בקיצור גרטה,יש לו אחות הגדולה ממנו בשנתיים ושמה אריקה. את החגים הם היו חוגגים בבתי הכנסת.

כבר שהיטלר עלה לשלטון,בשנת 1933 התחילו רדיפות אחרי היהודים. הסיפור של סבי מהרדיפות:אבא של סבא עבד במשרד האוצר של ממשלת גרמניה,כפקיד בכיר ואמו היתה עקרת בית. עד 1935 ,כאשר הוציאו את אבא של סבא לפנסיה בגלל חוקי נירנברג.הוא נשאר בגרמניה כי הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה כחייל מצטיין(קיבל על כך פרס) ושילמו לו פנסיה,לעומת אנשים אחרים שהוצאו לפנסיה ולא קיבלו כסף.בשנים 1935-1937 כבר לא היה לו קשר עם הפקידים האחרים-הם פחדו ליצור איתו קשר בגלל הנאצים ששלטו בגרמניה.לאחר ש 'הוצא לפנסיה' הוא אסף ושמר על ספרי התורה מהקהילות והכפרים היהודיים כאשר הם ברחו מפחד מפני הנאצים. בשנת 1937 הוריו של סבי החליטו לעזוב את קסל ולעבור לברלין מכיוון שסבי ואחותו היו מבודדים בבית ספרם,הילדים הציקו להם והתעללו בהם. בברלין היו בתי ספר יהודיים שלאח מכן סבי ואחותו למדו באחד מהם. סב למד לכתוב ולקרוא בעברית פעם בשבוע לשיעור מאורגן על ידי הקהילה. בנובמבר 1938,התחולל ליל הבדולח. הסיבה לליל הבדולח שהגרמנים טענו הייתה: שיהודי רצח את שגריר גרמניה בפריז.בליל הבדולח, הנאצים שברו חלונות ראווה של כל החנויות היהודיות. אפשר היה לדעת אילו חנויות היו יהודיות בגלל שהיה חוק של סימון החנויות היהודיות על ידי כתיבת השם בצבע לבן וגדול. הנאצים גם נבו דברים מהחנויות וגרמו נזקים.באותו לילה שרפו את רוב בתי הכנסת בגרמניה.את רוב הגברים שלחו למחנה ריכוז בגרמניה. הם באו באו בצורה שגרתית לכל הבתים היהודיים או אספו אותם מתחנות רכבת שהם הגיעו אליהן כדי לברוח.אבא של סבי ידע מאחד הדודים על הסכנה שתוכננה,ובאותו לילה הם נסעו לגור אצל 2 דודות מבוגרות שגרו בעיר . ששם הסיכוי שיבואו לקרוא לגברים קטן. בבוקר סבי ואחותו חזרו לבית ובזמן שהם שיחקו הגיעו סוכנים מהמשטרה החשאית(גיסטבו) לחפש את אבא של סבי.הסוכנים שאלו את סבי ואת אחותו אם הם יודעים איפה הוא,הם אמרו שלא,והסוכנים עזבו את הבית. מיד אחר כך הם התקשרו לאביהם ששהה אצל הדודות,וסיפרו לו על האירוע והמליצו לו להישאר אצל הדודות למשך כשבוע.לאחר שבוע הסכנה חלפה ואביהם חזר הביתה.רוב הגברים ששהו במחנה הריכוז,שוחררו מהמחנה כאשר הם היו מסוגלים שהיה להם אישור לעבור לארץ מסוימת.בתקופה הזאת כל מה שהנאצים רצו היה לסלק את היהודים מגרמניה,לא להרוג אותם.באותה השנה אריקה אחותו של סבי עברה לפנימייה בדרום אנגליה,ולאחר סיום לימודיה עבדה שם בתור מזכירה מחליפה ובשנים 1942-1944 היא התגייסה לשירות בצבא בתפקיד מפעילת ציוד לגילוי אווירונים ורקטות וב1944-1945 חזרה למשפחתה לצ'ילה.דוד של סבי היגר ב-1933 להולנד,מכיוון שראה את הסכנה מפני הנאצים עוד מעלייתם לשלטון. הוא היה מהנדס חשמל, והקים מפעל של אביזרים חשמליים בהולנד. ב-1940 הוא קיבל מידע על שר ממשלת צ'ילה שמכר ויזות ליהודים מגרמניה.ואיתר קרובים רחוקים מצ'ילה שהשיגו בשביל המשפחה של סבי את הוויזה. בצ'ילה סבי הלך לבית ספר כללי, ובבית הספר לא היו מגמות מיוחדות. בנוסף הוא למד על היהדות בבתי הכנסת. היו בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות. במקרים של התנהגות לא נאותה,היו מכים את הילדים במקל. את בר המצווה סבי חגג בצ'ילה, הוא למד אצל מלמד הקהילה. הוא עלה לתורה והם ערכו קידוש. בגיל 13 הוא היה חבר בתנועת הנוער 'הצופים' עם חברים מבית הספר. הם היו נפגשים במשך השבוע, והיו יוצאים לטיולים בהרי האנדים ובסביבת העיר בה גרו (סנטיאגו).

השכנים בצ'ילה היו נחמדים אל המשפחה של סבי הזמינו אותם אליהם ולימדו את אבא של סבי לדבר ספרדית.

את סבתא אלן(אשתו) הוא הכיר בחוג הקהילה. שהתחתנו,החתונה הייתה בבית הכנסת של הקהילה. היה נהוג לקנות מתנות לחתונה לפי רשימה שבני הזוג הכינו. הם קיבלו: כלי בית,מצעים, וכלי אוכל יוקרתיים. הם נסעו לירח דבש בארגנטינה ובברזיל. בהתחלה הם גרו בבית שכור. סבי עבד באוניברסיטה של סנטיאגו כחוקר במחלקה לפיסיקה ובבית הספר להנדסה,וסבתי אלן עבדה כאחות מילדת. נולדו להם ארבעה ילדים:יעל,נאמי(אמי),עזרא ודפנה (לפי סדר הגיל). יעל נעמי ודפנה נולדו בצ'ילה ועזרא נולד בארצות הברית,כשהיו שם בשנת שבתון. בשנת 1971 הם עלו מצ'ילה לישראל. הם מאוד רצו לעלות לישראל, והגורם האחרון להחלטה היה עלייתו לשלטון של שליט עריץ ששמו היה איינדה. הם פחדו שהדבר ישפיע באופן שלילי על הילדים. הלן תמיד רצתה לעלות לארץ. היא הייתה ציונים ומצב פוליטי זה נתן להם אז ההזדמנות לבצע. הם עלו לארץ באוניה דרך ארגנטינה ואיטליה. כשהגיעו לארץ,הצטרף סבי לצוות האקדמי של האוניברסיטה בתל אביב ששם הוא עובד עד היום.

את סבתא אלן(אשתו) הוא הכיר בחוג הקהילה.

שהתחתנו,החתונה הייתה בבית הכנסת של הקהילה. היה נהוג לקנות מתנות לחתונה לפי רשימה שבני הזוג הכינו. הם קיבלו: כלי בית,מצעים, וכלי אוכל יוקרתיים. הם נסעו לירח דבש בארגנטינה ובברזיל. בהתחלה הם גרו בבית שכור. סבי עבד באוניברסיטה של סנטיאגו כחוקר במחלקה לפיסיקה ובבית הספר להנדסה,וסבתי אלן עבדה כאחות מילדת. נולדו להם ארבעה ילדים:יעל,נאמי(אמי),עזרא ודפנה (לפי סדר הגיל). יעל נעמי ודפנה נולדו בצ'ילה ועזרא נולד בארצות הברית,כשהיו שם בשנת שבתון. בשנת 1971 הם עלו מצ'ילה לישראל. הם מאוד רצו לעלות לישראל, והגורם האחרון להחלטה היה עלייתו לשלטון של שליט עריץ ששמו היה איינדה. הם פחדו שהדבר ישפיע באופן שלילי על הילדים. הלן תמיד רצתה לעלות לארץ. היא הייתה ציונים ומצב פוליטי זה נתן להם אז ההזדמנות לבצע. הם עלו לארץ באוניה דרך ארגנטינה ואיטליה. כשהגיעו לארץ,הצטרף סבי לצוות האקדמי של האוניברסיטה בתל אביב ששם הוא עובד עד היום.

מצגת תמונות-חיים גרינבאום

סרטון סבא חיים גרינבאום